בנם של מזל ופנחס. נולד ביום כ"ו בתמוז תשל"ד (16.7.1974) בקריית גת. אח לליבת, ספיר ואדיר.

מנחם גדל והתחנך בקריית גת. מכיתה א' עד כיתה ה' למד בבית ספר יסודי בעיר.

בהיותו בן אחת-עשרה נפרדו הוריו, והוא עבר לגור עם אביו באשדוד, שם המשיך את לימודיו בבית ספר יסודי. בנעוריו למד וגר במשך שנה בפנימייה בצפון הארץ, ולאחר מכן שב לבית אביו והחל ללמוד בתיכון "עמל אשדוד".

בשנת 1992 התגייס לצה"ל. לאחר שעבר הכשרה, שובץ כטכנאי בפלוגת "עורב" (פלוגה נגד טנקים – פלנ"ט) בחטיבת חיל רגלים והוצב בבסיס צבאי בנגב.

כעבור שלוש שנות שירות השתחרר מצה"ל. זמן לא רב לאחר מכן, ביום 7.8.1995, התגייס למשטרת ישראל ושובץ בתחנת משטרת אשדוד של מרחב לכיש במחוז הדרום. בתחילת דרכו שימש בתפקיד סייר ביחידת הסיור. בחלוף השנים התקדם ומונה לתפקיד חוקר נוער ולתפקיד חוקר. בתפקידו האחרון שימש רכז מודיעין בתחנה.

מנחם היה אחד מעמודי התווך הוותיקים בתחנה, ומפקדיו ועמיתיו אהבו אותו והעריכו את מקצועיותו. הוא הצטיין בתפקידיו, אהב את המשטרה וחש שביעות רצון מעשייתו. במיוחד חש סיפוק מההזדמנות לעזור לזולת מתוקף תפקידו.

בשנת 1998 נישא לדליה, ואת ביתם הקימו באשדוד. בין השניים שררה אהבה גדולה, והוא היה עבורה החבר הטוב ביותר, נפש תאומה ובן זוג תומך, מפרגן ומגשים חלומות. יחד צברו זיכרונות בלתי נשכחים.

לבני הזוג נולדו בת ושני בנים – לין, ניר ורון, ומנחם היה עבורם אב מסור ואוהב. ילדיו ראו בו מודל לחיקוי, התגאו בו, העריכו אותו ולמדו ממנו. הוא שוחח עימם, הקשיב והיה הראשון לעזור להם בעת הצורך.

קשר טוב שרר בינו ובין הוריו ואחיו, והוא תמיד דאג להם במאור פנים.

מנחם נהנה לבלות בחיק המשפחה ועם חברים, לצפות בסרטים ולבקר בהצגות תיאטרון. אהבתו לספורט גברה עם השנים, ריצה הייתה חביבה עליו במיוחד והוא עסק בה בשעות הפנאי, השתתף במרוצים ואף במרתונים בארץ ומחוצה לה. כן אהב לטייל, וגם זאת עשה בישראל ובחו"ל.

חביב על הבריות, נתינה, נדיבות וטוּב לב אפיינו אותו. פעמים רבות התנדב עם עמיתיו במשטרה בחלוקת מזון לנזקקים ותמיד היה נכון לעזור לכולם. בלט ביכולת ההובלה והארגון שלו.

ביום 4.4.2023 יצא מנחם לפעילות של חלוקת סלי מזון למשפחות מעוטות יכולת לקראת חג פסח תשפ"ג. לאחר מכן, בעת פעילות משטרתית באשדוד בשעה מאוחרת, נקלע לתאונת דרכים. הוא נפצע אנושות ופונה עם פציעה רב-מערכתית תחילה לבית החולים "אסותא" בעיר ומשם לבית החולים "שיבא" בתל השומר. כעבור כמה ימים מת מפצעיו.

רב-סמל בכיר מנחם שריקאר נפל בעת מילוי תפקידו ביום י"ט בניסן תשפ"ג (10.4.2023). בן ארבעים ושמונה בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אישה, בת ושני בנים, הורים, שתי אחיות ואח.

ספדה בתו הבכורה לין: "לא אשקר – הפחד ממלא את גופי מהמחשבה של חיים בלעדיך, בלי החיבוק, הרגעים היפים והרגעים המאתגרים, השטויות והצחוקים. מקווה ויודעת שטוב לך במקום אליו הלכת, שקט, רוגע, נטול דאגות. מקווה שתתבונן בנו מלמעלה ותלווה אותנו בכל דרך שנלך. אנחנו אוהבים אותך, אבא שלי".

מנחם מונצח בפינת הנצחה בתחנת משטרת אשדוד, באנדרטת חללי משטרת ישראל במכללת המשטרה בבית שמש ובאתר האינטרנט של המשטרה לזכר הנופלים, לשם הועלה אלבום של תמונות משפחתיות שלו לצד דברי זיכרון של אוהביו.